דונלד ויניקוט
אין דבר כזה תינוק — יש רק תינוק ומישהו
רופא הילדים שהפך לאנליטיקאי והראה כיצד טיפול רגיל ולא מושלם מאפשר לעצמי אמיתי להתגבש.
טכניקות
עונג הוא להיות מוסתר, ואסון הוא לא להימצא.
מי הוא היה
דונלד ויניקוט עבד עשרות שנים כרופא ילדים בטרם הפך לאחד הקולות האנושיים ביותר בפסיכואנליזה, ומעולם לא איבד את עינו של רופא הילדים לקשר היומיומי שבין תינוק לבין מי שמחזיק אותו. הוא טען שההורה אינו צריך להיות מושלם אלא רק "טוב דיו" — אמין באופן שמאפשר לתינוק לגלות אט-אט שאפשר לבטוח בעולם. מתוך אותה החזקה צומח "עצמי אמיתי" ספונטני; וכאשר הילד נאלץ להיענות כל העת כדי לשמר את הקשר, נוצר מעליו "עצמי כוזב". רעיונו על אובייקט המעבר — השמיכה האהובה או דובון שאינם כולם "אני" ואף לא כולם "לא-אני" — העניק שם למרחב הקטן שבו מתחילים המשחק, היצירתיות והתרבות. עדין ולא דוגמטי, הוא נתן להורים ולמטפלים רשות להיות אנושיים.
ספרים מפורסמים
מה הם השאירו על המדף
מושגים שהיו יקרים לו
רעיונות ששווה להכיר
הרעיון הגדול שלו
הסביבה הטובה-דיה
דונלד ויניקוט טען שעצמי אמיתי וספונטני צומח מתוך טיפול רגיל ואמין — לא מתוך טיפול מושלם. הורה "טוב דיו" וסביבה מחזיקה ובטוחה מאפשרים לעצמי האמיתי לצמוח, מעניקים לאובייקט המעבר את קסמו, ופותחים את המרחב שבו מתחילים המשחק והיצירתיות.
הגישה שייסד
פסיכואנליזה
ריפוי-בדיבור המקורי. חקירה ארוכה ועמוקה של הלא-מודע, של הילדות המוקדמת ושל הדפוסים שאנו חוזרים עליהם.
שאלות ברוחו
מה הוא היה שואל אתכם
שבו עם אחת. ענו אונליין, או באפליקציה.
קחו את הרעיון הלאה
ויניקוט — מה הוא היה שואל אתכם
פסיפס שואל אתכם שאלה קטנה וכנה אחת בכל פעם — ובונה את התמונה מהתשובות שלכם.